פורים דפרזין ופורים דמוקפין/הרב שמעון פיזם

אחד המצבים ההלכתיים המעניינים שניתן להיתקל בהם הוא הזמן שבו יש לקיים את פורים כשעוברים מעיר פרוזה (יד) למוקפת חומה (טו) ולהיפך.

אמנם בנושא זה רבו הדיונים בקרב ראשונים ואחרונים ננסה לעמוד על עיקרי הדברים.

בגמרא נקבע כי פרוז בן יומו נקרא פרוז; כלומר עצם שהותו במקום אפילו יום אחד (ואפילו מקצת היום) מגדירה אותו כפרוז, ללא התחשבות בכוונתו ורצונו . ממתי מודדים את היום ? בדרך כלל אנו מחשבים את היום מהלילה וכך סבר החזון איש. אולם למעשה פוסקים שהיום נקבע לפי הזמן שהאיר היום (כפי שכתוב לעשות את ימי הפורים)

ובאופן פשוט מי שהאיר עליו יום י"ד בפרזים חייב במצוות הפורים באותו יום ומי שהאיר עליו יום ט"ו בעיר מוקפת חומה חייב במצוות פורים באותו יום.

ברגע שאדם חייב במצוות היום לא משנה היכן הוא נמצא בהמשך היום, והוא חייב . למשל ירושלמית החוזרת לצבא בבוקר יום טו באדר חייבת בכל המצוות היכן שלא תהיה ולהיפך.

 

יומים פורים

האם מי שכבר קיים פורים בי"ד ולן בליל ט"ו בירושלים חייב שוב במצוות היום? בדבר זה יש מחלוקת הפוסקים האחרונים. יש המחייבים על פי הכלל שהזכרנו למעלה. יש המחלקים בין מצבים שונים: אם מדובר בירושלמית השוהה מחוץ לעיר ( למשל במדרשה) הרי בחזרה לירושלים היא מתחייבת מאחר וזהו מקומה העיקרי. לעומת זאת אם מדובר בפרוז המתארח בירושלים ניתן להקל. גורם נוסף הוא הכוונה הראשונית כלומר אם נוצר מצב בו אדם שהה בעיר פרוזה מבלי שתכנן זאת מראש הרי ניתן להקל ולומר שאינו נקרא בן המקום.

יש המקלים יותר ואומרים כי מי שקיים פורים אחד כבר נפטר מחובתו ואינו חייב שוב במצווה.

למעשה: ירושלמיות שקיימו פורים בי"ד וחזרו ונמצאות בירושלים בסוף ליל ט"ו ראוי שיקיימו שוב פורים ואם לא מתאפשר ניתן להקל היות שכבר קיימו את מצוותן.

פרוז המתארח בירושלים יכול לסמוך על הדעות המקלות ולא לקיים פורים (אבל אז לא יקרא מגילה להוציא ידי חובה ירושלמי בט"ו(.

 

בלי פורים

האם יתכן שאדם לא יצטרך לקיים את ימי הפורים ? באופן תיאורי כן . וזאת אם אנו אומרים שהמקום בו הוא נוכח גורם את החיוב או את אי החיוב. אבל רבים טוענים שלא יתכן שאדם יפטור עצמו לגמרי מהמצווה ואם הוא נקלע למצב שכזה הרי עליו לנהוג פורים בי"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם ובגלל הספק לא יברך על המגילה מחשש ברכה לבטלה. ואם הוא ירושלמי עליו לקרוא מגילה בט"ו.