שנה מעוברת/הרב שמעון פיזם

מדוע יש צורך בשני שני אדרים, ומדוע צריך שנה מעוברת?

התשובה לכך היא בדברי התורה (דברים טז א) "שמור את חודש האביב" - שמור אביב של תקופה שיהיה בחודש ניסן (מסכת ראש השנה דף כא עמ' א). חדשי השנה מחולקים אצל חכמים לעונות הנקראות תקופות. תקופת תשרי הנמשכת בין תשרי לטבת. תקופת טבת שהיא בין טבת לניסן. תקופת ניסן שבין ניסן לתמוז. תקופת תמוז שבין תמוז לתשרי.

עוד נאמר בנושא זה בספרי לפרשת ראה "שמור את החודש סמוך לאביב מפני אביב שיהיה בזמנו"

ומסביר בעל התורה תמימה על הפסוק כי אביב הכוונה לתבואה שעליה להיות בשלה בתקופה זו .

התקופות שהן העונות מחולקות על פי שנת החמה . שנת החמה ארוכה ב- 11 יום משנת הלבנה . ומאחר ואנו מונים את המועדים על פי הלבנה יוצא שבכל שנה נסוג הפסח כ-11 יום מהשנה הקודמת ואחרי 3 שנים הוא נופל כבר בחורף ולא באביב. לשם סידור ההפרש בין שנת חמה לשנת לבנה קבעו חכמים להוסיף חודש אדר נוסף כל 3 שנים בערך, כדי להשלים את  הפרש החודש. מדוע דווקא אדר? משום שבחודש זה אנו אמורים לראות סימני אביב ואם אינם באים הרי שיש להוסיף חודש .

מקדמת דנא ידעו לחשב את שנות העיבור וקבעו מחזור של 19 שנים שמתוכו 7 תהיינה שנים מעוברות והשאר פשוטות. מתוך מחזור 19 שנים, המעוברות הן שנים 3 , 6, 8 , 11, 14 ,17, 19.

שנת תשעא היא שנה מעוברת ומספרה הוא 14 ולכן השנה המעוברת הבא תהיה תשעד ושנתים אחריה תשעו תהיה שנה מעוברת הסוגרת מחזור 19 שנים.