כאשר הראה אותך בהר/רחלי אביישר-לבל

אני לא מבין למי אכפת רוחב המרצפות במבואה וגוון המרצפות בסלון!"

הבן של השכנים התחתן ועכשיו הוא בונה בית. אתה יושב אצלם בסלון. מקשיב בחצי אוזן לתיאורי הבניה המדוקדקים. הם פורשים את התכניות של הקבלן, ושל המעצב ומספרים על דרכי התאורה ועל הכלים שיעמדו בכל חדר. ואתה מקשיב ומת משעמום.

"את מי זה מעניין בכלל?" תשאל אותי אחר כך  "כל הפרטים הקטנים הללו. המידות המדויקות של הרהיטים. החומרים מהם עשויים הקירות. וכל העיטורים של השולחן והמנורה. עמודי החצר המחושקים כסף. וחוץ מזה, כל ההתעסקות הזו בחומרנות" אתה אומר "כל כך לא רוחני."

והם? מסתכלים זה בזו במבט מאוהב. מפייסים זה את זו על ההשקעה הכספית ולפעמים כשהיא מביטה בו במבט מבולבל. מסיטה עיניה מהתכניות אל פניו. הוא עונה למבט השואל על פניה: "את לא מבינה? זה די פשוט. בדיוק כמו שהראיתי לך בהר."

ואני יודעת שהם בונים להם בית. משכן לאהבתם. ואני רואה בעיניה איך היא מצפה שהוא יחזור באוזניה על תיאורי הכלים שהם יכניסו לכל חדר.  והוא מספר לה על השולחן ועל אורכו ורוחבו ועל עיטוריו. ועל הלחם המופלא שיוגש עליו תמיד. ברכת שמיים. ועל כל כלי השולחן הזהובים, הקערות והכפות הקשוות והמנקיות. והיא מחייכת בחיבה. ועל מנורת המאור הוא מספר, המנורה שתאיר כאור שבעת הימים. על גביעיה המשוקדים, על כפתוריה ופרחיה. והיא תטיל אורה בכל חדרי הבית. והיא תפיץ אור יקרות גם אל החוץ. ברכות אלוה מעל. והוא מסביר בהתלהבות כיצד תהיה עשויה, מקשה אחת. "כמו שהראיתי לך בהר" הוא אומר. כמו בהר.

ועל ארון הברית הוא מספר. ועל בדי עצי שיטים אשר יותנו בטבעות לנשֹיאה.

ועל הפרוכת אשר תסתיר מעין כל את קודש הקודשים הפרטי שלהם. תכלת וארגמן מעשה חושב.

ושם, בקודש הקדשים שלהם - שני ילדים, צעצועים מעל הארון. שם יוועד אליה. שם ידבר עימה כפי שאינו מדבר עם איש. שם יראה לה את אהבתו.

כמו בהר.

כי שם בהר נועד לה בראשונה. ושם דיבר את אהבתו. ושם נשבע לה וסיפר לה הכל. ושם לראשונה סיפר לה על תבנית ביתו. ועל מראה מקדש אהבתו. והוא נשבע לה שם שהיא שלו ובקניין תורת אמת קידש אותה. ולקחה לו לאישה והביאה אל ביתו. "עשי לי מקדש" אמר לה. "ושכנתי בתוכך."

והיא ענתה אעשה ואשמע.

ואתה?

אתה יושב בבית הכנסת. מקשיב לפרשה. הופך את הדפים לראות מתי זה כבר נגמר.  מחניק פיהוק אולי.

מתי תלמד לקרוא ולהקשיב, כיצד מבין כתלי הלב, מבין עצי שיטים עומדים, מכל היריעות והכלים, זועקת אהבה.