fbpx Skip to main content

תענית אסתר ופורים/הרב שמעון פיזם

בי"ג באדר מתענים תענית אסתר. בניגוד לשאר התעניות להם יש מקור בדברי נביאים, חוץ מיום כיפור שהוא מהתורה לתענית אסתר אין מקור מפורש. הצומות שצמו בימי גזרת המן הרשע בכלל לא חלו בתאריך זה כי אם בחודש ניסן ובאותה שנה כנראה שהתענו בליל בסדר.

יום יג באדר במגילה הוא יום בו נלחמו היהודים במבקשי רעתם ולמחרת נחו ממלחמתם. אך כפי שמציין הרמב"ם שנהגו ישראל להתענות ביום זה שהוא היה יום של מלחמה . מטרת התענית היא לצורך תפילה לישועה והצלה ובניגוד לשאר הצומות שהם באים מתוך אבל על החרבן.

לעובדות אלה משמעות להלכה. צום זה קל יותר ואפילו בחולי קל אפשר לפטור מהצום. אמנם מי שבריאה ויש בכוחה לצום יפה שתעשה כן ביום זה.

כמו כן, אם יום יג חל בשבת מקדימים ומתענים ביום חמישי ואילו צומות על החרבן דוחים ולא מקדימים משום שאין אנו מקדימים ציון ימי פורענות.

מנהג הוא להתענות עד אחר קריאת המגילה בערב (לא בירושלים) ועל ידי כך אנו הופכים את קריאת המגילה עצמה לסוג של תפילה על פי הפסוק בתהילים כב " אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי". גם כאן מי שאריכות הזמן קשה לה יכולה לטעום דבר מה אחרי תפילת ערבית ולפני המגילה.  מי שלא מתענה ביום הזה צריכה לשים לב שלא לאכול (לפחות לא לחם ועדיף כלל לא) מהשקיעה עד אחר המגילה כדי לזרז עצמנו לקרוא מיד בתחילת הערב.

No Comments yet!

Your Email address will not be published.